Breeze

מי פורח ומי שורד

מתי בפעם האחרונה שאלת את עצמך: "למה העובדים שלי עובדים עבורי?"

פעם ביום לפחות, דימה היה מראה לי משהו שהוא מתלהב ממנו. שנינו היינו מתכנתים בצוות. דימה היה מתחיל, ואני הייתי טיפה מנוסה יותר. פיתחנו משחק שש-בש אונליין. דימה היה יושב, לומד, משקיע המון שעות, מחפש עזרים באינטרנט. מידי פעם היה מוצא משהו מגניב בפלאש, לפעמים רלוונטי לעבודה ולפעמים לא, והיינו דנים אם אפשר להשתמש בזה. הוא היה בעננים. בדרך כלל הגיע ראשון לעבודה ועזב אחרון. הוא חייך המון תוך כדי העבודה, והיה מלא תודה על ההזדמנות שנפלה עליו.

התקבלתי לחברה אחרי ראיון עם שני השותפים, המנכ"ל וה-CTO. בדיעבד, בחיים לא הייתי נכנס לחברה שעורכת כזה תהליך קבלה קצר. הייתי לחוץ להחליף את העיסוק שלי מצפייה בטלוויזיה ומשחקים במחשב לכזה שיש בו כסף וצורך ביכולות שלי - מתכנת משחקים. הייתי במצב רגשי כזה של לקחת כל עבודה שיציעו לי.

המשרד היה במרתף של בניין משרדים גבוה במרכז תל אביב. לא היו חלונות. זה הרגיש לי קצת כמו לעבוד במרתף עינויים. מאוחר יותר קראתי שאי חשיפה ממושכת לאור שמש מגבירה את הסיכוי לדיכאון. לא זכורים לי ימי כיף. בכל השנה שעבדתי שם, רק פעם אחת הייתה ארוחה על חשבון החברה. רוב הזמן אנשים הגיעו, עבדו והלכו הביתה.

ורק דימה חייך, למד, פרח.

יום אחד ביקשו ממני לענות לשיחות תמיכה. אני זוכר שיחה עם בחורה נחמדה שאמרה לי שהמשחק לא עובד לה טוב. ניסיתי לעזור. היא אמרה שאין לה מושג במחשבים. שאלתי אם היא יכולה להעזר במישהו שמבין. היא ענתה שבעלה יכול לעזור, אבל היא לא רוצה שהוא יגלה שהיא מכורה לשש-בש ולהימורים. באותו היום התחילה להתבשל אצלי ההחלטה לעזוב: לא הייתי מוכן להיות חלק מחברה שמנצלת את החולשות של המין האנושי ולוקחת חלק אקטיבי בפגיעה כל כך אקוטית בין  בני זוג. היום זה נראה לי די שיפוטי להגיד, אבל כנראה שבזמנו המקום הזה בא לי כל כך מקולקל שרק חיפשתי לעצמי תירוץ לעזוב.

אחרי שנה של עבודה שם, ברגע שהרגשתי מספיק יציב, נכנסתי למשרד של המנהלים וצרחתי עליהם. הוצאתי עליהם תסכולים של שנה. פיטרו אותי במקום. דימה נשאר שם שנים והפך למתכנת הראשי של הצוות.

כמה מסקנות

לפי תאוריית הצרכים של מאסלו, הישרדות קודמת לכל הצרכים האחרים. עובד שמתחיל לעבוד בשביל הכסף ורק בשביל הכסף (צורך הישרדותי), עסוק תחילה בלהוכיח שהוא ראוי להישאר. כל עוד הוא עסוק בצורך ההישרדותי שלו, הוא ישקיע. אחרי שהוא מרגיש שרואים צורך בעבודה שלו, ויש לו ביטחון ברמה סבירה, הוא שוכח די מהר את כמות הכסף ואפילו את עצם העובדה שהוא מקבל כסף.

כשהצורך ההישרדותי מפנה את הבמה לטובת צרכים גבוהים יותר בפירמידה, העובד מתחיל לשאול את עצמו אם הוא אוהב את מה שהוא עושה, אם הוא מרגיש שייך ואם הוא מגיע למימוש עצמי בעבודה.

אם העובדים שלך עובדים אצלך מתוך צורך הישרדותי, יהיו להם מינימום engagement, חיבור לחברה ולמוצר, והיצירתיות שלהם בעבודה תהייה מוגבלת. ברגע שהם ירגישו יותר בטוחים ותבוא הזדמנות, הם יעזבו בלי לחשוב פעמיים.

אבל אם הם כמו דימה - מונעים מהתפתחות אישית, ביטוי עצמי, משמעות, אתגר, התנאים טובים להם והם אוהבים את הקולגות - הם יישארו אצלך תקופה ארוכה, יבריקו בשבילך וירתמו את כל היצירתיות והכוחות שלהם למענך.

כשאני עובד עם חברות אני מגלה ביחד עם העובדים מה מניע אותם. ההנעה שלהם היא הבסיס לתוכנית קידום אישית לעובד, ומסך תוכניות הקידום לעובדים אנחנו מרכיבים תוכנית קידום לכל הצוות.

רוצים לקדם את הצוות שלכם ולהתקדם ביחד איתם? מוזמנים ליצור קשר.

דברו איתי

054-4558481 או מלאו את הטופס
תודה! נהייה בקשר בהקדם :)
אנא מלאו שם מלא, אימייל והודעה.

רוצים עדכונים מהבלוג?

תודה :)
אימייל אישור בדרך אליכם.
Oops! Something went wrong while submitting the form.